ניהול הבטיחות
בעבודה
צור קשר
מאמרים
פרוייקטים
גלריות
דפי מידע לממונה
הדרכות
פרופיל
ראשי
הטמעת תהליכי בטיחות מבוססת התנהגות

מאת: בני סלוטקי, יועץ ארגוני

מטרת תהליך בטיחות מבוססת התנהגות (ב.מ.ה) היא הורדת כמות התאונות בארגונים, ע"י שינוי דפוסי התנהגות בטיחותית. דפוסי ההתנהגות הבטיחותית נובעים מתרבות הבטיחות הארגונית, יחסי עובד-מנהל, יחסי עבודה בין העובדים, עבודת צוות, וגורמי אנוש נוספים המובילים לתאונות עבודה כגון שאננות, חיפזון, תסכול, עייפות, ותפקוד האדם בסביבת העבודה. תהליך במה עוסק בכל הגורמים הנ"ל, וממוקד במעורבות עובדים בבטיחות (בטיחות מלמטה-למעלה), ובהובלה ומעורבות מתמדת של כל דרגי הניהול.

תרבות של "אפס תאונות"

הוגדרה ע"י קראוס (Krause 1997) כסביבה שבה אין בכלל, או כמעט ואין תאונות עבודה הנובעות מהרגלים לא בטיחותיים, שעשויים לגרום לפגיעות או אי נוחות. גישה ארגונומית זו, כוללת פיתוח סביבה נטולת סיכונים, ומעצימה את היכולת של העובדים להעריך את השפעת הפעולות שלהם על הסביבה. בתרבות של אפס תאונות, העובדים משמשים דוגמא אישית להתנהגות בטיחותית, ולוקחים אחריות על הבטיחות של עצמם ושל הסובבים אותם. התהליכים העיקריים להטמעת תרבות של אפס תאונות הם תהליכי בטיחות מבוססת התנהגות (Behavior Based Safety – BBS). תהליכים אלו מבוססים על צפייה בהתנהגויות, מתן משוב וחיזוקים חיוביים, ניתוח המידע שנאסף בתצפיות, ויצירת פעולות מתקנות בעקבותיו (Geller 1996).

בטיחות מבוססת התנהגות

בין החוקרים הראשונים שיסדו את העקרונות להטמעת טכנולוגיות בטיחותיות לשינוי התנהגות היו קומקי ושותפיו (Komaki et al. 1978). הם הגדירו התנהגויות תפעוליות הקשורות לבטיחות, שניתן לצפות בהן ולמדוד אותן, ברשימת תיוג. משוב כתוב ומילולי נמסר לנצפים 3-4 פעמים בשבוע, בהתבסס על המידע שהם אספו. במהלך 25 שבועות של מחקר, הם זיהו שיפור של יותר מ – 20% בהתנהגויות הבטוחות. עם זאת, לאחר סיום המחקר, ההתנהגויות שבו לקו הבסיס ההתחלתי. מחקרים מאוחרים יותר הדגישו את הצורך במשוב ממוקד יותר, הדורש תכנון מפורט יותר של התוכנית לשינוי התנהגותי, וכן צורך בפעולות מתקנות בעקבות ההתנהגויות הלא בטוחות שנצפו (Kopelman, 1986). ביסוס ההתנהגויות הבטיחותיות ברשימות התיוג על תאונות שאירעו בעבר, נמצאו ע"י קראוס כיעילות ביותר (Krause 1989). במקום להשתמש ברשימות תיוג סטנדרטיות, שלא בהכרח מתאימות לכל סביבת עבודה ולמטרה הספציפית, פותחו רשימות תיוג המבוססת על אירועי בטיחות שקרו בעבר, ע"י שימוש בטכניקות של שיפור האיכות.
במטרה לשתף בתהליך את כלל העובדים בארגון, העובדים עצמם אומנו לבצע את התצפיות. לפני כן, התצפיות בוצעו ע"י מנהלים ומפקחי עבודה, או תצפיתנים חיצוניים לארגון. כאשר העובדים ביצעו את התצפיות, ניתן היה לפתח מנגנון עצמאי לתהליך שיפור מתמשך. העובדים הם למעשה המניעים של התהליך, והם גם אימנו את המשתתפים החדשים בתוכנית. התפקיד של המנהלים היה בעיקר להסיר את המכשולים להתנהגות בטיחותית.

תהליכים שהוטמעו בארגונים כוללים כמה מרכיבי מפתח: מחויבות ההנהלה לתהליך (Morag (2003, צפייה בהתנהגויות וחיזוקים חיוביים, והשתתפות של כל העובדים בתהליך. התהליך מתחיל מהגדרת ההתנהגויות הקריטיות, צפייה בהן בסביבת העבודה, ומדידתן לאורך זמן. תהליך ההתערבות יכול להביא גם לשינויים בסביבת העבודה, ולשינוי של מקדמים או של התוצאות של ההתנהגויות (Geller 1996). גלר הגדיר את מרכיבי ההצלחה הקריטיים שגרמו לתהליכי BBS להצליח או להיכשל: אמון בין העובדים, הדרכות BBS יעילות, ואמון ביכולות ההנהלה לתמוך בתהליך. גלר מצא במחקר, בניגוד להשערתו, כי כאשר השתתפות העובדים בתהליך היא חובה, התהליך עשוי להיות יעיל יותר מאשר אם השתתפות העובדים היא התנדבותית.

במחקר שבדק את יעילות התהליך, נמצא שמתוך 35 ארגונים שנבדקו, 32 דיווחו על ירידה בכמות התאונות (2000 (Sulzer-Azaroff, B., & Austin, J. מחקר נרחב יותר נערך על 73 ארגונים שהטמיעו את התהליך בארה"ב (מתוך 223 ארגונים), ובחן במשך 5 שנים את ההשפעה על כמות הפגיעות (Krause, Seymour, and Sloat, 1999). במחקר נמצאה ירידה משמעותית של כמות הפגיעות בעקבות התהליך.

מאמר עדכני שפורסם, בחן את הצלחת תוכנית לשינוי התנהגותי בקרב עובדי בית חולים (Sasson et al 2007). גורם משמעותי להצלחת התוכנית שנמצא במחקר הוא הכשרת עובדים רבים ככל שניתן לביצוע התצפיות. נמצא שעצם ביצוע התצפיות משפיע יותר על ההתנהגות הבטיחותית של התצפיתן עצמו. החוקרים מצאו גם שהחלפה בין התצפיתנים לביצוע תצפית על אותו אדם, תעזור להגדיל את דיוק המידע בתצפית. בנוסף, שינוי התנהגותי רב יותר הושג בקרב עובדים שדיווחו על פציעות קודמות.

שינוי התנהגותי

ניתוח התנהגות יישומי (Applied Behavior Analysis) מוגדר כגישה ספציפית למחקר התנהגותי ( Jon S. Bailey, Mary Burch, 2002). הגישה התפתחה ממודלים קודמים, שהיו נפוצים בשנות ה – 60, שנכללו תחת ההגדרה שינוי התנהגותי. הגישה היישומית לניתוח התנהגות מנסה לפתח התערבות וטיפולים אמפיריים ברמה האינדיבידואלית, ולא הצהרות כלליות על האוכלוסייה, ע"י הבנת המניעים להתנהגות האנושית. לפי הספר "שיטות מחקר בניתוח התנהגות יישומי" של ג'ון, ביילי ומארי, השלבים במחקר כוללים את הגדרת ההתנהגות אותה רוצים לחקור, סוג השינוי הרצוי (תדירות ההתנהגות, הגברתה, שינוי המקדמים), בחירת שיטת העיצוב ההתנהגותי, ולאחר מכן הגדרת כלי המחקר, המדדים, ושיטות איסוף וניתוח המידע. הגישה המחקרית מיושמת גם ע"י יועצי בטיחות מבוססת התנהגות ((Krause et al. 1989.

מודל ABC לניתוח התנהגות: מקדם-התנהגות-תוצאה

יועצי בטיחות מבוססת התנהגות משתמשים בעקרונות שהניח סקינר (Skinner 1938), לפיהם התנהגות בני האדם מושפעת ממקדמים, ותוצאת ההתנהגות מחזקת או מחלישה את החזרה על ההתנהגות העתידית (1998Reynolds). מודל ABC (consequence-behavior-(antecedent משמש לניתוח אירועי בטיחות, הפקת לקחים, ובניית רשימות תיוג לתצפיות. השלב הראשון הוא זיהוי ההתנהגויות הלא בטיחותיות שהובילו לאירוע, או שעשויות להוביל לאירוע בטיחותי. התנהגויות אלו צריכות להיות ניתנות לצפייה (מכונות גם התנהגויות קריטיות). השלב הבא הוא לזהות את המקדמים, כלומר להבין את המניעים להתנהגות. מקדמים אלו יעודדו את ההתנהגות או יעצבו התנהגות חדשה. לאחר מכן מנתחים את התוצאות של ההתנהגות הלא בטיחותית, וכן מנתחים מקדמים ותוצאות אפשריות של ההתנהגות הבטיחותית. ככל שתוצאת ההתנהגות חיובית לעובד, מיידית, וודאית, כך הסיכויים שההתנהגות תחזור על עצמה ((Geller 1999. ניתוח זה מאפשר לבחון האם יש להשפיע על ההתנהגויות באמצעות שינוי של המקדמים, או שינוי של התוצאות. כאשר העובדים אינם יודעים כיצד עליהם להתנהג, יש להשפיע על המקדמים (הגברת המודעות, הדרכות, חניכה וכו'), וכאשר העובדים יודעים אך אינם רוצים להתנהג בצורה בטיחות, יש לשנות את התוצאות (משוב, פיקוח מוגבר, קנסות וכו'). הניתוח מאפשר בחינה של אירועי בטיחות מנקודת מבטו של העובד, וכיצד התנהגותו מושפעת מהסביבה. ניתוחי האירועים מוכיחים פעמים רבות שההתנהגות הלא בטיחותית משתלמת לעובד, כלומר התוצאות הן חיוביות, מידיות, וודאיות (חיסכון בזמן, בכסף, במאמצים), והתוצאה השלילית היחידה, תאונת עבודה, אינה וודאית, ולכן השפעתה על ההתנהגות העתידית נמוכה.

ניתוח עיסוק בטיחותי וניתוח מטלה

טכניקה מרכזית לניתוח התנהגויות בעבודה, מבוססת על ניתוח מטלה. ניתוח המטלה, מאפשר זיהוי סיכונים בעבודה, וזיהוי ההתנהגויות הקריטיות בעבודה. הניתוח מאפשר עבודה יעילה יותר, קצרה יותר, ובטוחה יותר. ניתוח מטלה ממוקד עובד כולל את הגדרות המשימה, הכלים, המכונות ותוכן העבודה (Michael T. Brannick, Edward L. Levine, 2002). דגימת עבודה היא שיטה אחת לניתוח מטלה. היא כוללת הכנת רשימת פעילויות של העובד במטלה. רשימת הפעילויות יכולה להתבסס על נהלי עבודה ומסמכים הקשורים לציוד, ראיונות עם מפקחים, מדריכים ועובדים, המכירים את העבודה. לאחר מכן מתבצעות תצפיות על העבודה. התצפיות יכולות להתבצע ע"י תצפיתן מקצועי, ע"י צילום ווידאו, או ע"י העובדים עצמם. בתצפית יש לציין את הקושי או הסיכונים בכל פעילות שהוגדרה. ניתוח הממצאים מתאפשר בהזנת תוצאות התצפיות לתוכנה ייעודית, המדרגת את הממצאים בכל סוג מטלה. טכניקה נוספת היא אירועים קריטיים. שיטה זו פותחה בחיל האוויר של צבא ארה"ב בזמן מלחת העולם השנייה, והיא בוחנת התנהגויות חריגות או יוצאות מן הכלל של עובדים. השיטה כוללת הצגת האירוע, התנהגות העובד, ותוצאת ההתנהגות. בניתוח בטיחותי של מטלה (JSA – job safety analysis) יש לפרט לגבי כל פעילות שהוגדרה במטלה את הסיכון, את בקרת הסיכון, ואת האחראי למניעת הסיכון (Worksafe WA). יישומים של טכניקה זו לניהול סיכונים משמשים בבניית רשימות תיוג לתצפיות בתהליכי בטיחות מבוססת התנהגות.

מאגרי מידע:
- משרד האנרגיה האמריקאי, נתונים על תוכניות בטיחות מבוססת התנהגות:
http://www.hss.energy.gov/csa/csp/bbs/
- אתר המוסד לבטיחות וגהות: http://www.osh.org.il
- אתר המוקדש לנושא BBS, ומכיל מאמרים רבים ומצגות בנושא:
http://www.behavioral-safety.com

בני סלוטקי:
נייד: 052-5553821
משרד: 08-6504901
benny@sya-group.com

קבוצת שיא:
משרד: 08-6900077, 08-6469469
פקס: 08-6467373
office@sya-group.com
www.safety-project.com

מקורות:
Ali M. Al-Hemoud, May M. Al-Asfoor, (2006). A behavior based safety approach at a Kuwait research institution. Kuwait Institute for Scientific Research, Safat, Kuwait.

Geller, E. S. (1996). The psychology of safety: How to improve behaviors and attitudes on the job. Radnor, PA: Chilton Book Company.

Geller E. S (1999). Behavior-based safety: Confusion, controversy, and clarification. Occupational health and safety: pp. 40-49.

Heinrich, H. (1931). Industrial accident prevention. New York’McGraw-Hill

Joseph R Sasson; John Austin; Alicia M Alvero, (2007) Behavioral Observations
Professional Safety; 52, 4; ABI/INFORM Global pg. 26

Jon S. Bailey, Mary R. Burch (2002). Research Methods in Applied Behavior Analysis

Komaki, J., Barwick, D., Scott, L.R., (1978). A behavioral approach to occupational safety: pinpointing and reinforcing safety performance in a food manufacturing plant. Journal of Applied Psychology 63(4), 434±445.

Kopelman, R.E. (1986). Managing Productivity in Organizations: A Practical, People-Oriented Perspective.McGraw-Hill, New York.
Krause T.R., (1997). The behavior-Based Safety Process: Managing Involvement for an Injury-Free Culture, 2nd Edition. John Wiley & sons, Inc.

Krause, T.R. (1989). Critical Mass Approach to Accident Prevention. Behavioral Science Technology, Inc. Ojai, CA.

Krause, K.J. Seymour, (1999), Long-term evaluation of a behavior-based method for improving safety performance: A meta-analysis of 73 interrupted time-series replications. Behavioral Science Technology, 417 Bryant Circle, Ojai, CA 93023, USA

Michael T. Brannick, Edward L. Levine (2002). Job Analysis: Methods, Research, and Applications for Human Resource Management in the New Millennium.

Morag, I. (2003). The ergonomic critical assessment program. Ergonomic In Design.
Vol. 11, No. 4, pp. 6-11.

Morag, I (2004). Intel’s Incident Free Culture: a Case Study in Israel Ergonomics
Technion – Israel Institute of Technology, Haifa, Israel

Reynolds, Stephen H 1998).) Back to the future: The importance of learning the ABCs of behavioral safety. Professional Safety, Feb98, Vol. 43 Issue 2

Robertson, L.S. Injury Epidemiology. (1992) Oxford University Press

Shanon Harry. Evaluating the effectiveness of interventions for occupation trauma, Workshop on occupational trauma- measurement, intervention and control. DECEMBER 14 - 16, 1998, BRUSSELS, BELGIUM

Skinner, B. F. (1938). The behavior of organisms: An experimental analysis. Acton, MA: Copley Publishing Group.

Sulzer-Azaroff, B., & Austin, J. (2000). Does BBS work? Behavior-based safety and injury reduction: A Survey of the evidence. Professional Safety, 45(7), 19– 24.

Shannon, H.S., Robson, L.S., Guastello, S.J., 1999. Methodological criteria for evaluating safety intervention research. Safety Science 31, 161–179]

Walker Cathy (2003), BEHAVIOUR BASED SAFETY PROGRAMS, - or -“If it’s rat psychology, who is Pied Piper and who are the rats?” Health and Safety Department, Canadian Auto Workers IAPA/WHSC Session. Toronto, Ontario

Zohar, D. (2000). A group-level model of safety climate: Testing the effect of group
climate on micro-accidents in manufacturing jobs. Journal of Applied Psychology,
85, 587-596.

Zohar, D & Gil Luria (2003) The Use of Supervisory Practices as Leverage to Improve Safety Behavior: A Cross-level Intervention Model, Technion Institute of Technology, Haifa, Israel & Institute for Work and Health, Toronto, Canada
חזרה לעמוד קודם
ראשי
חוקים ותקנות
פורום בטיחות
חקירת תאונות
חידושים
אתרי בטיחות
ספקים
הורדת קבצים
צור קשר
מספר הכניסות שהיו באתר 175745 כל הזכויות שמורות ©האתר נבנה על ידי אפריקום מערכות